עד לפני כמה שנים טיול קולינרי בירושלים שכלל מנה מורכבת יותר מחומוס אותנטי ובישולי פתיליות היה נשמע מופרך, אבל פריחתו של שוק מחנה יהודה שינתה את המצב ב- 180 מעלות ותרמה להפיכתה של העיר כיעד טעים מהמעלה הראשונה. יחד עם זאת, מיצובו המחודש של השוק הפך את המקום ליעד שבו כמה שחקנים ידועים ומרכזיים מאפילים על השאר ולכן השתדלנו להתעלם באלגנטיות מאותם נכסי צאן ברזל ולגלות כמה שיותר פינות חמד חדשות עבורנו.
העניין עם השוק הוא שהפופולריות הרבה שלו גרמה לו להיות עמוס מאוד בימי שישי וערבי חג ואילו בימי שבת וחג הוא כאמור סגור כך שכדי ליהנות ממנו באמת כדאי להגיע לשם בימי חול, ממש כמו תיירים מן המניין. שווה לפנות את היומן ולהתמסר ליומיים גרגרניים בירושלים. ראוי לצרף לכתבה זו אזהרה קלה: לא מומלץ לקרוא על בטן ריקה.
24 שעות ועוד קצת בירושלים - קדימה, מתחילים!
תחנה ראשונה: בראנצ' בטרטוריה חבה
רחוב יפו 119, ירושלים
קשה להתעלם ממבנה הקשתות המרשים בו שוכנת המסעדה ומן העיצוב היפיפיה שלה המתכתב בדיוק מושלם עם הסביבה הירושלמית בתוספת שיק אירופאי מזמין ונעים. האוכלוסיה המגוונת היושבת שם סיפרה לנו על הפופולריות והאהבה הרבה שהמקום זוכה מתושבי המקום. משפחת חבה הירושלמית הקימה את אחת ממאפיות הדגל המקומיות בדיוק באותה כתובת. לפני זמן לא רב המבנה עבר שיפוץ ושימור קפדני בתוספת עיצוב משובח ונעים להפליא.
אין הרבה מקומות כאלה בעיר המשלבים קונדיטוריה בייצור עצמי, בית קפה ומסעדה המכילה מספר חללים נעימים ומעוצבים, אשר כל אחד מהם מספק חוויה אחרת.
דלפק הכניסה הפריזאי משרת את אלו העוברים לרכוש לעצמם מאפה קטן לדרך או לחם משובח הביתה, ממש כמו בימי המאפייה רק בסטייל, בקומה למעלה ניתן לפגוש לפטופיסטים ואנשי עסקים חמורי סבר בפגישות עבודה, בחלל הישיבה המרכזי ניתן למצוא עגלות שוק רבות המלמדות על רגעי אתנחתא מתוקים ובחצר הקטנה הגובלת בבאסטות מרגישים כחלק בלתי נפרד מהשוק. השף מיכאל כץ אחראי על התפריט המעניין הכולל בתוכו אופציות בכלל לא מובנות מאליהם לבראנצ'.
הזמנו "בוקר בגט וגבינות" - בגט שאור המיוצר במקום, שלל גבינות ישראליות משובחות, טחינה מעולה מעוטרת בסילאן, פירות טריים ותמרים בתוספת קפה מצויין ומימוזה. מנה נוספת של בנדיקט פורל בכבישה ביתית, על תרד חלוט, חלה קלויה והולנדייז הוזמנה - גרסה מקומית ומצויינת לבנדיקט סלמון הקלאסי, בתוספת מיץ סלק תפוח אשר התאימה בדיוק לאווירה במקום.
קינחנו באקלר קרמל מלוח מושלם והיינו מוכנים לצאת לדרך!
תחנה שנייה: קפה ראשון ברוסטרי
עץ החיים 32, ירושלים
מדובר בבית קפה בסטאי השוכן בתוך שוק מחנה-יהודה בכתובת הציורית ביותר בארץ- עץ החיים פינת האפרסק. זוהי שלוחה ירושלמית של קפליקס היפואי ובמקום המקסים של יקי אייכלר ניתן למצוא את אחת מכוסות הקפה המצויינות בארץ, בקלייה במקום ובתוספת קינוחים ומאפים שווים. ניתן לרכוש פולי קפה וכן תערובות קפה טחון הביתה לפי משקל. למרות שהיינו בדיוק אחרי קפה בחבה, הרגליים שלנו נמשכו לרוסטרי ללא כל תכנון מוקדם, המקום כל כך יפה בעיצובו ובולט על פני בסטות הסוחרים בשוק שהרגשנו מחוייבות אמיתית להתיישב ולטעום את הקפה שלהם.
רק קפוצ'ינו קטנטן לדרך והבטחה עצמית שנחזור לשם בהמשך, על בטן ריקה יותר. לקינוח, צויידנו בהמלצה חמה ליעד הבא - לכו למעדניית באשר, ותגידו שיקי שלח אתכם.
תחנה שלישית: טעימות קטנות בבאשר פרומז'רי
עץ החיים 53, ירושלים
בהמלצתו של יקי הגענו לסניף הדגל של הפרומז'ריה הידועה. האמת, עבר הרבה זמן מאז ביקרנו במקום ושמחנו לגלות שנוספה קומת גלריה ובה ניתן לשבת על כוס יין וגבינות מהמשובחות שניתן להשיג בארץ. השתמשנו בקלף ה"יקי שלח אותנו" וכמו במעשה קסמים הבחור הלבבי שקיבל את פנינו החל ללהטט בחומרי הגלם מהויטרינות ולהגיש לנו פינוקים קטנים וטעימים - פרוסת לחם ועליה חמאת כמהין, זילוף שמן זית ועגבנית שרי כבושה ומתובלת וכפית מסקרפונה מושחתת מלווה בדובדבן אמרנה טעים להפליא.
בשלב זה של היום כבר עייפנו ושנ"צ החובה-בכל-חופשה קרא לנו. נפרדנו לשלום מכל הטוב שבמקום ולפני שעזבנו סופית את השוק החלטנו להצטייד במטעמי החצ'אפוריה לפני הצ'ק-אין במקום בו נלון.
תחנה רביעית: החצ'אפוריה
השקמה 5, ירושלים
בדרך לחניון ה"שוקניון" ברחוב אגריפס עצרנו לקחת איתנו לדרך חצ'אפורי ואגרולי, לא לפני שעובדת המקום השביעה אותנו לחמם אותם בדיוק לפי הוראותיה. אנחנו תמיד שמחים למצוא מקומות המתייחסים לסוגיית הטייק-אוואי בקפדנות הראויה! לאלו שלא ממהרים כמונו, מומלץ לקחת את הזמן ולאכול את מטעמי המקום- במקום. ולהתאזר בסבלנות מכיוון שהתור לחצ'אפורי הנכסף, הנעשה במקום עבור כל לקוח ולקוח, יכול להיות מעט קשוח, אך ההמתנה שווה. נציין שבצמידות למקום שוכנת גלידריית מוסלין הידועה והאהובה והתורים בין שני המקומות הפופולרים נוטים להתמזג לטובת אוהבי הבצק והגלידה גם יחד.
לאחר המתנה שכללה סיור נוסף ומהיר בשוק, קיבלנו לידינו את החצ'אפורי - מאפה גבינה גיאורגי ואת האגרולי- גרסת בצק השמרים עם מעטה גבינה קריספית מלמעלה.
תחנה חמישית: החווה האורגנית בטור-סיני
זאב טור-סיני 1, עמק הארזים, ירושלים
עם בטן עמוסת במטעמים ושקית מלאת טוב מהחצ'פוריה נכנסנו לאוטו והחלנו בנסיעה לחווה האורגנית בטור סיני אשר נמצאת בעמק ארזים היפיפה. רק 20 דקות נסיעה מאזור השוק וכמו עברנו לאזור זמן אחר, עם נוף ירוק ועדר במבים אשר חצו את כביש הגישה הפתלתל לחווה. שם המתין לנו צימר מיוחד במינו, הבנוי בבנייה ירוקה מחופה אבנים מקומיות מבחוץ, עם סקיי-לייט עגול ענק וחדר אמבטיה מפנק עשוי לבני בוץ מבפנים - הלוקיישן המושלם לרגיעה מוחלטת.
סיפור מעניין יש למקום, אשר תחילתו בשנת 1952, עת הוקמה במבואות המערביים של ירושלים חוות מטעים של מגוון עצי פרי. דובדבנים, אפרסקים, שזיפים, משמשים, תפוחים ועוד החלו למלא את האדמה הריקה. החווה הוקמה בהון פרטי וביוזמה משותפת של בני משפחות טורצ'ינר מארה"ב וטור-סיני מישראל. הפרויקט החדשני נוהל ע"י זאב טור-סיני, אגרונום צעיר בוגר ביה"ס לחקלאות כדורי ואשתו סימה, בוגרת ביה"ס לחקלאות בנהלל. השניים שמו להם למטרה, לגדל מינים וזנים חדשים של עצי פרי אשר טרם גודלו בארץ ישראל של אותם הימים. ואכן, יבולי הפרי של החווה הגיעו לכמה אלפי טון וסיפקו חלק ניכר מתוצרת הפירות של מדינת ישראל הצעירה והרעיון, הביצוע וההקמה זכו לאהדה ולעידוד של ראשי המדינה ושל הקרן הקיימת לישראל.
בתחילת שנות השמונים ננטשה החקלאות בעמק כליל והשריד הירוק האחרון שנותר הוא החווה החקלאית של משפחת טור-סיני המשתרעת על שטח של כ-30 דונם ואשר בה מגדלים בשיטות גידול אורגנית בוסתן מגוון של כ-200 מינים וזנים של עצי פרי המבשילים בהדרגה לאורך חודשי השנה ושם נמצאות מספר יחידות נופש יפיפיות וכן גן לאירועים, לכנסים וימי עיון. מיד התמסרנו לקצב הנינוח של המקום ופרשנו לשנת צהריים מתוקה וארוכה.
תחנה שישית: הבר של מסעדת אדום
דוד רמז 4, מתחם תחנת הרכבת החדש, ירושלים
צילום: יואב גורין
האמת היא שלאותו לילה היו לנו תוכניות רבות. תכננו לאכול ארוחת ערב במסעדת "אדום" - מוסד ירושלמי ותיק שלאחרונה התחדש בלוקיישן חדש בלב מתחם התחנה הירושלמי ולאחריה לחזור לשוק ולבקר ב"יודל'ה" הבר הצעיר וההולל של "מחניודה". אבל הוויז הוביל אותנו לאיבוד בנפתולי עמק הארזים וכך מצאנו את עצמנו מאחרים לשולחן שלנו. כשסוף סוף הגענו, מצאנו את עצמנו נמשכים לתוך הבר של המקום, שנראה לנו כאופציה לוהטת ומשודרגת לבילוי.
הבר ממוקם בתוך "אקווריום" סגור ולמרבה ההפתעה ניתן לעשן בו. למרות שאנו לא משתייכים לז'אנר המעשנים הכבדים, האיוורור במקום עבד מצויין ומפלס המעשנים היה ממש נמוך כך שאפשרנו לעצמנו להתיישב בניחותא. לאחר דיון קצר עם התפריט והברמן החלטנו לחלוק מספר מנות ראשונות בגוון ימי - סביצ'ה, רביולי סרטנים, קערת צדפות ועוד. למרות קיומו של תפריט היין העשיר החלטנו לזרום עם המלצות המקום על הקוקטיילים המיוחדים שהבר מתמחה בהם. בום! זו הייתה שרשרת החלטות מצויינת.
צילום: אדום
הבר, האוכל, התאורה, הדרינקים, בליל השפות הזרות באוויר - הכל היה מדוייק, שמח ומחשמל. כל יתר התוכניות נזנחו להן ופשוט התמסרנו לידיו המלהטטות של הברמן ולמנות המשמחות שיצאו מהמטבח.
צילום: אדום
תחנה שביעית: ארוחת בוקר על המרפסת וסיור במשעול התבלינים וצמחי המרפא
חוות טור-סיני
חמושים בחמרמורת קלה, התעוררנו לארוחת הבוקר שלנו. האוויר הקריר שבחוץ לא מנע מאיתנו לשבת בפיג'מה, מכורבלים בשמיכות במרפסת הצמודה ולאכול את הארוחה אל מול הנוף עוצר הנשימה.
לפני שעזבנו את המקום המיוחד הזה, ערכנו סיור קצר במשעול התבלינים וצמחי המרפא שם שמענו סיפורים יפים ומרגשים אודות האנשים שהקימו את החווה וקורותיהם ועל התוכניות הרבות שיש לבעלי המקום להמשך הדרך. קטפנו צמחי תבלין לתה נהדר ולאחר ששתינו אותו היינו מוכנים לצאת לדרך. 24 השעות שהקצבנו לעצמנו כמעט ותמו.
תחנה שמינית: קפה שני ברוסטרי
עץ החיים 32, ירושלים
לפני הנסיעה הביתה, נזכרנו בהבטחה העצמית שלנו לחזור לרוסטרי לכוס קפה נוספת ולמתוקים המגרים. הסתכלנו על השעון והחלטנו לפרגן לעצמנו עוד שעתיים של השוק האהוב. תוך עשרים דקות ושני במבים תועים שחצו את הכביש בבטחה, הגענו לקפה המובטח ולצדו קנאלה שהייתה לא פחות ממעולה - עוגת פודינג קריספית ומקורמלת, סיום מתוק לחוויה מטריפה.
צילום: רותם דלל
תם ולא נשלם, אנחנו כבר מתכננים את החוויה הירושלמית הבאה שלנו. יש לכם המלצות למקומות שאנחנו פשוט חייבים להכיר?
