על המצאות, פטנטים ומה שביניהם

לא פעם יוצא לי לפגוש בחברה טכנולוגית או מיזם הטוענים שיש להם "פטנט" ושהם מעוניינים לרשום אותו. לא פעם אני גם נוהג להוציא להם קצת את הרוח מהמפרשים ולהסביר להם שאין להם "פטנט" אלא רעיון, ובכדי לקבל פטנט, יש לעבור תהליך ארוך כשבסופו, אם יימצא שההמצאה שלהם "כשירת פטנט", תינתן להם תעודת פטנט.

אז מה זה בכלל "פטנט"? ובכן, משמעות המילה הלטינית "פטנט" (Patent) בעברית היא "גלוי" בניגוד למילה "לטנט" (Latent) - ובעברית "חסוי". השימוש במילה "פטנט" ביחס לזכות מונופוליסטית בהמצאה נובע מן העובדה שבעוד מדינה מסוימת מעניקה לממציא את הזכות הבלעדית בהמצאה, היא דורשת בתמורה כי ההמצאה תהיה גלויה לציבור על מנת שזה יוכל להסתמך על הידע הגלום בהמצאה ולעשות בה שימוש בלתי מוגבל לכשתסתיים תקופת המונופול בהמצאה, תקופה של כעשרים שנים.
בצד השני של הסקאלה, ניצב הסוד המסחרי המייצג לעיתים המצאות שבעליהן בוחרים שלא לרשום אותן ולהשאיר אותן לטנטיות – חסויות. דוגמא טובה לסוד מסחרי הוא הנוסחה של משקה ה"קוקה קולה" שאם הייתה נרשמת כפטנט היא הייתה חופשיה לעיון ולשימוש הציבור בתום תקופת המונופול ואנו היינו שותים משקה זהה בטעמו מבית ייצורן של חברות שונות.

החוק בישראל קובע, כי על מנת שהמצאה תהיה "כשירת פטנט" היא צריכה להיות "בתחום טכנולוגי" וכן להיות "חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית". ובעברית: שלא מדובר בהמצאה אבסטרקטית, שהיא שיטה גרידא ללא רכיבים טכנולוגיים; שהיא לא פורסמה בשום מקום טרם הגשת הבקשה; שהיא מקדמת במשהו את הנהוג בתחום; שניתן לעשות בה שימוש תעשייתי וכי היא אינה ברורה מאליה.
לאחר שהממציא מוודא שהמצאתו עונה על דרישות החוק הגיע הזמן לקחת את הצעד הראשון בתהליך ולהגיש בקשה לרישום פטנט. חשוב להדגיש, כי עצם הגשת הבקשה אינה מהווה אישור של הבקשה וכי רק לאחר סיום מוצלח של תהליך הבחינה על ידי בוחן ברשות הפטנטים הרלוונטית, יוענק הפטנט המיוחל ועמו זכות קניינית בלעדית בהמצאה.

"תאריך הבכורה" הקובע של הפטנט (אם יוענק) הוא תאריך הגשת הבקשה הראשונית ולא התאריך בו הוענק הפטנט למבקש. לדוגמא, אם הממציא הגיש בקשה לפטנט ביום 1.2.2015 וביום 1.11.2015 הוא גילה שגורם אחר מעתיק את המוצר ללא רשות ורק ביום 1.1.2016 הוענק הפטנט, הממציא יוכל עדיין לתבוע את המפר בגין "הפרת פטנט".

ישנן שלוש בקשות עיקריות לפטנט:
1.בקשה זמנית לפטנט Provisional Patent Application
2.בקשת PCT
3. בקשה לאומית

תמיד שואלים אותי "איך נחליט בין סוגי הבקשות" והתשובה שלי תמיד זהה - יש לענות על שלוש שאלות פשוטות: מהו התקציב שיש לממציא, מהי רמת הדיוק של ההמצאה ועד כמה היא "גמורה" וברורה; ומהי מטרת מגיש הבקשה לפטנט (גיוס משקיעים; הגנה על מוצר בתכנון, חסימת מתחרים וסיבות נוספות).
אם הממציא יודע בדיוק כיצד לתת ביטוי להמצאתו כשהוא מתאר אותה לעורך הפטנטים והוא יודע שהשוק הרלוונטי להמצאתו הוא בארצות הברית ובגרמניה ואין לו בעיה תקציבית, ייתכן וכדאי לו להגיש בקשה לאומית לפטנט בארצות הברית ובגרמניה.
אם הוא יודע בדיוק כיצד לתאר את המצאתו לעורך הפטנטים, אין לו בעיה תקציבית אך הוא אינו יודע מהו השוק הרלוונטי להמצאתו, ייתכן שכדאי לו להגיש בקשת PCT ולאחריה היא יידע בדיוק באילו מדינות הוא יכול להגיש בקשה לאומית. באופן זה הוא שומר על תאריך בכורה של בקשת ה- PCT ועד לקבלת דו"ח הבוחנים הוא יוכל לאפיין את מדינות היעד הרלוונטיות מתוך המדינות שיינקבו בדו"ח.
ואם התקציב מוגבל, הרעיון עדיין לא מגובש דיו ויש לעורך הפטנטים עוד עבודה רבה, אך הממציא מעוניין לקבל ראשית הגנה על הרעיון שלו כדי לחשוף אותו בפני משקיעים ולממן את המשך תהליך רישום הפטנט, ייתכן שעליו להגיש בקשה זמנית לפטנט.
רוב המיזמים הצעירים כיום, כמו גם המצאות של חברות ותיקות ואף נסחרות בבורסה, מגישים בקשה זמנית לפטנט וזאת משום שהבקשה יכולה להיות מוגשת ברמת "גימור" נמוכה יחסית לנדרש בבקשה מלאה (PCT ובקשה לאומית) ומאפשרת ניהול תהליך מחקר ופיתוח במקביל לתקיעת יתד בציר הזמן כתאריך הבכורה של ההמצאה והכל, בעלות נמוכה משמעותית מבקשה מלאה לפטנט.

בקשה זמנית לפטנט ניתן להגיש רק דרך משרד הפטנטים האמריקני ומהווה מעין "פטנט" אמריקני לכשעצמה, משום שהיא משקפת את התפיסה האמריקנית לפיה "אם יש לך רעיון טוב, קודם כל תפוס מקום על ציר הזמן, קח לך זמן לפתח יותר את הרעיון ובהמשך תסביר לנו איך אתה עושה את זה".
אך אליה וקוץ בה: אם הממציא לא יגיש בקשה מלאה לפטנט במסגרת 12 חודשים מהגשת הבקשה הזמנית (זו הסיבה שמכנים אותה "זמנית"), הוא יאבד את תאריך הבכורה של הבקשה ולמעשה היא תיחשב כאילו לא הוגשה מעולם.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, אינו מתיימר להיות כזה ואין להסתמך עליו ככזה. בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטה בצעד כלשהו.

עו"ד יותם וירז'נסקי-אורלנד, הוא שותף מייסד במשרד דרורי-וירז'נסקי-אורלנד ומייעץ לחברות וליזמים בתחומי הקניין הרוחני, הטכנולוגיות, המחשבים והאינטרנט.